פסק-דין בתיק ה"פ 303/04

בפניי תובענה ובה מתבקש בית המשפט ליתן צו המצהיר על זכויותיו של המבקש בחנות הידועה כחלקה 1323/6 בגוש 6213.

בשל הטענות המקדמיות הרבות שהעלו המשיבים, הוחלט, כי הצדדים יטענו לעניין הטענות המקדמיות ולאחר מכן, ככל שיהיה צורך בכך, תידון התובענה לגופה.

טענות הצדדים

המשיבים טוענים, כי דין התובענה להידחות על הסף ממספר טעמים.

העדר סמכות

המשיבים טוענים, כי המדובר במקרקעין שאינם מוסדרים ובעסקה אשר לא הסתיימה ברישום כדרישת חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 (להלן: " חוק המקרקעין") ועל כן לא מדובר בזכויות קנייניות, אלא בזכויות חוזיות בלבד, מכוח ההסכם בין הצדדים.

לטענת המשיבים, לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון בתביעות בגין זכויות חוזיות אלה.

המבקש טוען, כי הסמכות העניינית נקבעת על פי מהות הסעד המבוקש.

לטענת המבקש, הואיל והסעד המתבקש הינו סעד הצהרתי על הזכות להירשם כבעלים של החנות נשוא התובענה בלשכת רישום המקרקעין, הרי שהמדובר בתובענה במקרקעין אשר לבית המשפט הסמכות העניינית לדון בה.

הסכם בוררות

המשיבים טוענים, כי בין הצדדים קיים הסכם בוררות אותו הסתיר המבקש מפני בית המשפט (נספח ב' לתצהיר התשובה).

לטענת המשיבים, הסכם הבוררות מחייב ומשום כך, לאור הסכם הבוררות, על בית המשפט להפנות את הסכסוך לבירור בפני בורר כקבוע בהסכם.

המבקש טוען, כי הסכם הבוררות לו טוענים המשיבים, אינו הסכם בוררות כלל וכלל, והמדובר ביפוי כוח אשר בוטל לאחר מכן בהסכמים שנחתמו בין הצדדים (נספחים ב'-ג' להמרצת הפתיחה).

במצב דברים זה, לשיטתו של המבקש, הרי שאין הסכם בוררות בתוקף ויש לברר את התובענה לגופה בפני בית המשפט.

התיישנות

המשיבים טוענים, כי יש לדחות את התובענה על הסף בגין התיישנות.

כאמור, לטענת המשיבים, המדובר בזכויות חוזיות ועל כן עילות התובענה מתיישנות לאחר 7 שנים.

לחילופין, טוענים המשיבים, כי אף אם המדובר בתובענה הנוגעת למקרקעין הרי שעל פי הוראות סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 (להלן: " חוק ההתיישנות") תקופת ההתיישנות של עילות התובענה  זה הינה של 15 שנה.

בין אם כך ובין אם כך, לטענת המשיבים עילות התובענה התיישנו.

לחילופי חילופין, המשיבים טוענים, כי אף במידה ותקופת ההתיישנות עומדת על 25 שנים, על פי החלופה השניה בסעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, הרי שיש למנות את תקופת ההתיישנות מיום 21.12.1974, הוא יום החתימה על הסכם המכר בין הצדדים ואשר נערך שוב בפני עו"ד ביום 10.1.1975.

המבקש טוען מנגד, כי המדובר בעסקה במקרקעין, אשר חלות עליה הוראות סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין ועל כן, אין כלל התיישנות בעניין התביעה.

עוד טוען המבקש, כי רק בשנת 2001, נודע לו כי הזכויות לא הועברו על שמו ועל כן תחילת מרוץ ההתיישנות, הינו מהיום בו נודע לו על עילת התביעה.

בעניין זה מפנה המבקש להוראות סעיף 6 לחוק ההתיישנות, הקובע לשיטתו, כי התחלת מרוץ ההתיישנות הוא המועד בו נודעה למבקש קיומה של עילת התביעה.

דיון

העדר סמכות